מסורות שבטיות עתיקות, בעיקר של שבטי האינדיאנים הן היסוד בהשראתו התפתח "המעגל". בכל פעם שהתמקמו בני השבט במקום חדש , היה תוקע ראש השבט את המקל שלו במרכז. באותה העת היה הופך המקל למרכז התרבותי, מרכז השבט ,או מרכז היקום. בערב, ליד המדורה , היה נותן ראש השבט את המקל לאחד הסובבים ולרגע , היה הופך אותו אדם למרכז השבט , מרכז היקום.
כמו להבת הנר , גם אם העברת אותה להדליק נר אחר , כל זמן שהנר דולק היא נשארת אותה להבה ..לא גדלה ולא הולכת ומתמעטת…רק אם נחבר את הלהבות האור ילך ויגדל , כך מעצים המעגל כל אחד ואחת מהסובבים אותו לכדי אור אחד גדול יותר.
זה הסוד וזו המהות והכוונה העמוקה של המעגל המזמין כל אחד מהמשתתפים בו לחוות את התחושה הזאת – אני חלק במעגל השלם ובאותה עת אני מרכז המעגל .
היכולת להגיד את עצמך ובעיקר היכולת להקשיב , הביאו ליצירת מעגלים , שכל אחד מהם שזור ונושק למעגלים נוספים ובכולם העקרון המרכזי הוא הקשבה -" מעגל הקשבה "